1.מהי "תאונת עבודה"?

תאונת עבודה הינה תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה ועקב העבודה.

2.מהי "מחלת מקצוע"?

"מחלת מקצוע" הינה מחלה המופיעה ברשימה שבתקנות, והעובד חלה בה עקב עבודתו.
כך, למשל בין מחלות המקצוע המוכרות ישנן הרעלות עקב חומרים מסוכנים מסוימים, מחלות אלרגיות, מחלות סרטן, ירידה בכושר השמיעה ועוד.

3.האם גם עצמאי יכול לתבוע עקב "תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע"?

כן.

4.מהן הזכויות הכספיות המגיעות לי כנפגע עבודה?

במידה ותוכר כנפגע עבודה, הרי יוענקו לך זכויות כספיות שונות:

דמי פגיעה – כלומר סכום כספי מסוים בעד כל יום בו נעדרת מעבודתך עקב התאונה.
קצבת נכות – סכום כספי, המשולם בפעם אחת או מדי חודש (תלוי בגובה הנכות), והמשולם במידה ונקבע כי נגרמה לך נכות עקב התאונה.
יוער, כי מי שמקבל דמי פגיעה לאו דווקא יקבל קצבת נכות.

5.מהו גובה דמי הפגיעה?

דמי הפגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח.
שכר העבודה הרגיל,הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת הנפגע (ללא תוספות), ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים, אך לא יותר מסכום תקרה הקבוע בחוק.

6.בעבור איזה תקופה אקבל דמי פגיעה?

עד 13 שבועות.

7.האם מגיעות לי זכויות נוספות מעבר לזכויות הכספיות?

כן. במקרים המתאימים זכאי הנפגע למימון ריפוי, החלמה ושיקום מקצועי.

8.נפגעתי בתאונה, ונעדרתי מעבודתי יום אחד, האם אקבל דמי פגיעה עבור אותו היום?

במקרה זה, לא תהא זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, אך על המעביד לשלם לך את שכרך בעבור אותו היום.

9.מהי עליי לעשות לאחר שנפגעתי בתאונת עבודה על מנת לקבל דמי פגיעה?

עליך להגיש "הודעה על פגיעה בעבודה" לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך, תוך 12 חודשים מיום התאונה.

10.מהם המסמכים שעליי לצרף לתביעה לדמי פגיעה?

לטופס עליך לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים, תעודות לנפגע בעבודה (במקור) ותלושי שכר לשלושת החודשים האחרונים.
במידה והפגיעה נגרמה עקב תאונת דרכים, יש לצרף אישור משטרה אודות התאונה.
כמו כן, במידה ונעדרת מעבודתך בשלושת החודשים טרם התאונה (אבטלה, מילואים, מחלה וכו') עליך לצרף אישור אודות כך.

11.האם עליי להיעזר בעורך דין או שאוכל להגיש את התביעה בעצמי?

אתה יכול להגיש את התביעה בעצמך, במיוחד במקרים פשוטים.
יחד עם זאת, במקרים מעט יותר מורכבים או כאשר קיימת נכות, מומלץ להיעזר בייעוץ מקצועי שייתכן ויחסוך טרחה גדולה בהמשך.

כך למשל, כאשר קיים חשש בהכרת הקשר הסיבתי בין האירוע לעבודה;
או כאשר עלולה להיות קיימת נכות לצמיתות;
או כאשר מדובר במקרה מורכב (אוטם שריר הלב, שבץ מוחי) וכיוצא בזאת.

12.מי זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה?

נפגע, אשר עקב הפגיעה נגרמה לו נכות, כלומר נפגע כושרו לעבוד.

13.מהן סוגי הנכויות הקיימות?

הנכויות נקבעות על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי וכוללות מגוון רחב של פגיעות כמעט בכל תחומי החיים ואיברי הגוף והנפש, בין אם פגיעות בברכיים, בעמוד השדרה, בכפות הידיים, עור, מחלות לב, פגיעות עצביות, מחלות נפשיות ועוד.
הנכות יכולה להיות נמוכה יחסית, כגון אי התאחות טובה של שבר, אי יכולת להניע את כף היד בחופשיות ודרך נכויות גבוהות יותר עקב קטיעת איברים או מחלות קשות.

14.מתי עליי להגיש תביעה לקצבת נכות?

לאחר אישור התביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע, ותוך 48 חודשים ממועד התאונה.

15.מתי אקבל קצבת נכות ומתי מענק?

קצבת נכות תוענק לנפגע שדרגת נכותו היא דרגת נכות יציבה של 20% ומעלה או דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.
מענק ישולם לנפגע שקיימת לו דרגת נכות יציבה הנעה בין 9% לבין 20%.

16.מהו גובה קצבת הנכות? מהו גובה המענק?

לנכה 100% – גובה קצבת הנכות הינה גובה דמי הפגיעה ליום כפול 30;

לנכה בעל נכות 20% עד 100% – גובה הקצבה יוקטן באופן יחסי לעומת הקצבה של נכה 100% (כלומר נכה בעל דרגת נכות של 30% יקבל קצבת נכות בגובה 30% מקצבת הנכות שהיה מקבל אילו היתה לו דרגת נכות של 100%).
לנכה בכל דרגת נכות שבין 9% לבין 20% – ישולם מענק בגובה קצבה חודשית כפול 43, כאשר גובה הקצבה החודשית תחושב באופן יחסי לנכותו לעומת נכות של 100%, כפי שהוסבר קודם.

17.כיצד נקבעת דרגת הנכות?

דרגת הנכות נקבעת על ידי וועדה רפואית אליה יוזמן הנפגע לאחר הגשת תביעתו לקבלת קצבת נכות.
הוועדה הרפואית קובעת את גובה וסוג הנכות בהתבסס על תקנות המוסד לביטוח לאומי.

18.במידה ונקבעה לי דרגת נכות נמוכה או 0%, האם אוכל לערער על כך?

כן. ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה על ידי הגשת ערר בפני וועדה רפואית לעררים בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הוועדה הרפואית הראשונה.

19.נפגעתי בדרך למקום עבודתי, האם הדבר נחשב כתאונת עבודה?

לעניין זה קובע החוק, כי גם תאונה שארעה תוך נסיעתו או הליכתו של העובד מביתו לעבודה או מן העבודה לביתו, ונגרמה עקב ההליכה או הנסיעה, תחשב לתאונת עבודה.

20.מה לעניין תאונה שנגרמת כאשר אני הולך לאכול בהפסקת צהריים מחוץ למשרד?

התאונה תיחשב כתאונת עבודה, במידה והמדובר ונגרמה בהפסקת צהריים שאינה עולה על שלוש שעות, ושנקבעה על ידי המעביד, והמדובר במקום בו הנפגע או העובדים סועדים והתאונה אירעה בקשר לעבודה או לסיכומי המקום, או תוך כדי הסעודה, או תוך כדי נסיעה או הליכה לשם מהעבודה או חזרה.

21.נסעתי לעבודה, אך בדרך עברתי ליד הגן של בני על מנת להשאיר אותו בגן ולהמשיך לעבודה, האם מדובר בתאונת עבודה?

כן. אמנם מדובר בסטייה מן הדרך לעבודה. אך המחוקק קבע כי סטייה מן הדרך על מנת ללוות את הילד לגן, לא תפגע בהגדרת התאונה כתאונת עבודה, בתנאי כמובן שהיא עומדת ביתר התנאים הנדרשים.

22.בדרך לעבודה התכוונתי לעצור בבית הכנסת על מנת להתפלל תפילת בוקר, ונקלעתי לתאונה. האם תיחשב התאונה כתאונת עבודה?

כן. אמנם מדובר בסטייה מן הדרך לעבודה. אך המחוקק קבע כי סטייה מן הדרך על מנת לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה בו נוהג הנפגע להתפלל, לא תפגע בהגדרת התאונה כתאונת עבודה, בתנאי כמובן שהיא עומדת ביתר התנאים הנדרשים.

23.את מי עליי לתבוע כאשר הייתי מעורב בתאונת דרכים בדרך לעבודה?

במקרה כזה עליך להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה וכנגד חברת הביטוח של הרכב בגין תאונת דרכים.

24.במסגרת עבודתי, נגרם לי בקע מפשעתי, האם פגיעה זו תוכר כתאונת עבודה?

על מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה, עליו לעמוד בתנאים שונים, ובין היתר:

(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

25.אני עובד במקום רועש, לדעתי נגרמה לי פגיעה בשמיעה עקב הסביבה הרועשת במקום עבודתי. האם ניתן להכיר בפגיעה בשמיעה כ"מחלת מקצוע"?

פגיעה בשמיעה מוכרת כ"מחלת מקצוע" על פי תקנות הביטוח הלאומי.

יחד עם זאת, על מנת לראות בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה צריכים להתקיים כל אלה:
(1)  הנפגע נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי פקודת הבטיחות בעבודה;
(2)  כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3)  הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א)  היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית;
(ב)  היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

26.מהם התנאים להכרה ב"טנטון" ("רעשים באוזניים") כפגיעה בעבודה?

לעניין זה קובע החוק, כי על מנת שיוכר כפגיעה בעבודה, רעש תמידי באוזניים עקב חשיפה לרעש, חייב לעמוד בתנאים שנקבעו לגבי פגיעה בשמיעה שהוזכרו לעיל.

בנוסף, עליו לעמוד בכל אלה:
(1)  כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(2)  הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3)  הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.